כסף עם ערך – משחק הצרכנות
אחד הדברים הקשים ביותר לעיכול עבור ילדים הוא הערך הצרכני של כסף. ילדים מתקשים לאמוד האם מוצר הוא זול או יקר. עבורם הדימוי הפנימי של המוצר ומה שיפיקו ממנו נמצא במרכז תשומת הלב שלהם. הם לא מכניסים למשוואה את הערך הכספי שלו, משום שאינם מקשרים בין המטבעות והשטרות לבין המוצר. לעומת זאת, ילדים כן יודעים לסחור. הם עושים את זה באמצעות סחר חליפין. הם מחליפים קלפים. הם מכירים בכך שלקלפים ערך שונה. הם יודעים שקלף אחד שווה יותר מן הקלף השני. מבחינה התפתחותית, ההבנה הזאת מתפתחת יחסית מגיל צעיר. כבר בגיל 3-4 ילד מבין שקלף אחד שווה יותר מהקלף השני. עדיין אין לו אומדן של הפרש. הוא אינו יודע בכמה הוא שווה יותר אבל בגיל חמש הוא כבר יוכל נהל סחר חליפין שבו קלף "שווה" מוחלף תמורת שני קלפים פחות "שווים". לקראת גיל שש הוא כבר יבין אינטואיטיבית מושגים של מחסור, נדירות שכיחות. בגיל שש-שבע המסחר בקלפים יכול להיות מפותח יותר יש לילד מושגי כמות בשלים שמאפשרים לו להבין כי אפשר לקיים יחסי חליפין שונים מעבר ל- 1:2. יחסים כמו 2:3 , 1:3 וכדומה קיימים בעולמו. בהתאם לכך ניתן להעביר את התפיסות הכלכליות הללו של ילדים לשימוש בכסף. משחק יכול לשמש כלי מהנה ומלמד להקניה של מושגי חליפין הכרוכים בכסף.
מי קונה יותר נותנים לכל ילד חמישה שקלים. מראים להם את הספרה 5 על גבי המטבע ואומרים להם: "יש לכם חמש שקלים".
מראים להם איך יודעים כמה כל דבר עולה ואיך לחפש מחיר על האריזה. כעת, ניתן להכריז על תחרות: מי שמצליח לקנות הכי הרבה דברים בחמשת השקלים שלו זוכה בתחרות. הזוכה יבצע את הרכישה בפועל. המשחק מאפשר לילדים להתנסות בקבלת החלטות סביב עלות מול כמות. הערך הכלכלי של הכסף מקבל ביטוי מוחשי על ידי המוצרים שהילד אסף. הןא גם יכול להשוות את ה"סל" שלו ל"סל" של אחיו. ההשוואה תלמד אותו שישנן אפשרויות נוספות מעבר למה שהוא בחר.
צריך לקחת בחשבון כי כחלק מהמשחק יש ילדים שינסו לקנות דברים שאינם זקוקים להם או שאינם יודעים למה הם משמשים. אפשרות זאת נשלטת יחסית על ידי גובה הסכום שניתן לילדים. ככל שסכום הכסף נמוך יותר הסיכוי לכך פוחת. אולם, גם ילד בחר מוצרים שאינו צריך יש להקפיד לקנות אותם כדי לעמוד בהבטחה. בנוסף, זו תהיה הזדמנות טובה להמחיש כי בחירה צרכנית צריכה להתחשב גם בצורך שלנו במוצר ולא רק ביכולת לקנות אותו.
