אחד הדברים הקשים ביותר לעיכול עבור ילדים הוא הערך הצרכני של כסף. ילדים מתקשים לאמוד האם מוצר הוא זול או יקר. עבורם הדימוי הפנימי של המוצר ומה שיפיקו ממנו נמצא במרכז תשומת הלב שלהם. הם לא מכניסים למשוואה את הערך הכספי שלו, משום שאינם מקשרים בין המטבעות והשטרות לבין המוצר. לעומת זאת, ילדים כן יודעים לסחור. הם עושים את זה באמצעות סחר חליפין. הם מחליפים קלפים. הם מכירים בכך שלקלפים ערך שונה. הם יודעים שקלף אחד שווה יותר מן הקלף השני. מבחינה התפתחותית, ההבנה הזאת מתפתחת יחסית מג

צדקה מגיעה מתוך ביטחון בשפע שיש לנו. היא גם מהווה הכרה כי הרכוש הוא בר חלוף. חינוך לצדקה ממניעים אידאולוגיים או דתיים הוא גם חלק מהכרת הטוב. ההכרה כי הטוב שנפל בחלקנו לא הגיע לנו רק בזכותנו ולכן עלינו לשתף בו גם אחרים. אולם, כעת נתעכב על היבט אחר של החינוך לחסד – מטרות השימוש בכסף. כסף ככלי משמש להשגת שירותים ומוצרים. ההחלטה החשובה ביותר הנלקחת ביחס לכסף היא מה המטרות שעליו להגשים. אמנם בראש ובראשונה עומדת השרידות ולכן חלק ניכר מכספנו מושקע במזון ומקלט. מרכיב האוכל והדיור על

בפוסט הקודם ראינו כי השימוש בכסף נושא מטענים רגשיים רבי משמעות. יש לכסף ערך הישרדותי. ערך שילדים ערים לו מגיל צעיר. מפאת ערכו ההישרדותי הכסף מהווה עבור המבוגר ביטוי ליכולתו להתמודד עם קשיים צפויים של הזנה ומקלט. מאידך, היכולת לעשות שימוש בכסף כדי להיות בעלים ולהפגין יכולת לשליטה בעולם מהווה עבור ילדים את המשמעות ההישרדותית של הכסף. כלומר, יש לי כסף זה אומר שאני יכול. הם תופסים את השימוש בכסף כיכולת לתפעל את העולם שסביבם. משום כך ההגבלה הכפויה בעצם החיסכון של הכסף מאיימת על תח

חינוך פיננסי מתחיל מהבית. הוא מסתכם למעשה בשתי החלטות פשוטות: איך נכון להשיג כסף ואיך נכון להשתמש בו. בפוסט הזה ובפוסט הבא נתבונן רגע בשני הרגלים חיוביים המתייחסים לשימוש בכסף: חסד וחיסכון. חיסכון הכסף נתפס כמכשיר להשגת מוצרים ושירותים. כסף נתפס כרכוש בשל העובדה שהוא מאפשר השגת מוצרים. היחס שיש לנו כלפי רכוש וצבירתו משתקף גם ביחס שלנו לגבי כסף. היות וכסף הוא זה שמאפשר את קניין הרכוש. לרכוש ערך הישרדותי. כאשר היננו בעלי רכוש תחושת הביטחון שלנו בעולם גדלה. אנו מסתמכים על כך שה