חינוך לחסד, לא רק טוב לב
צדקה מגיעה מתוך ביטחון בשפע שיש לנו. היא גם מהווה הכרה כי הרכוש הוא בר חלוף. חינוך לצדקה ממניעים אידאולוגיים או דתיים הוא גם חלק מהכרת הטוב. ההכרה כי הטוב שנפל בחלקנו לא הגיע לנו רק בזכותנו ולכן עלינו לשתף בו גם אחרים. אולם, כעת נתעכב על היבט אחר של החינוך לחסד – מטרות השימוש בכסף.
כסף ככלי משמש להשגת שירותים ומוצרים. ההחלטה החשובה ביותר הנלקחת ביחס לכסף היא מה המטרות שעליו להגשים. אמנם בראש ובראשונה עומדת השרידות ולכן חלק ניכר מכספנו מושקע במזון ומקלט. מרכיב האוכל והדיור על היבטיו השונים הוא חלק מרכזי בהוצאה המשפחתית. גודל ההוצאה נקבע בהתאם להכנסות, ליוקר המחיה ולרמת החיים בה אנו שואפים לחיות. בעוד על שני המרכיבים הראשונים כמעט ואיננו שולטים, הרי שעל התפיסה שלנו לגבי רמת החיים המתאימה לנו יש לנו שליטה. רמת החיים אליה אנו שואפים תקבע מהם המותגים שנרכוש, מה כמות הכסף שתוצא על פנאי ובילוי, וכדומה. כל אלו מרכיבים מהתקציב המשפחתי או האישי.
אם כן, הוספה של סעיף הצדקה לתקציב היא אמירה משמעותית על המטרות להן כסף צריך לשמש. כאשר חלק מן הכסף מוקדש לצדקה אנו מראים שזו הוצאה ראויה בעיננו.
הנה מספר כללים שיעזרו לחזק את הרושם הזה בחינוך לחסד:
קבלת החלטה כלכלית – הגדירו מהו האחוז בהכנסה שלכם שמיועד לצדקה. הסבירו זאת לילדים. הראו להם את התקציב. בדרך זו הם ילמדו מה חשוב יותר. הוצאה מופרזת מדי והוצאה קטנה מדי מעבירות מסר לא מדוייק על מידת החשיבות של החסד בחיינו.
קבלת החלטה ערכית – חשוב להתמקד בנושא ספציפי אחד שאליו מעוניינים לתרום. לא ניתן לתרום לכל הארגונים. תרומה קטנה מאוד למספר ארגונים מאבדת את משמעותה. בתהליך הבחירה של הנושא לו אנו תורמים אנו מלמדים את ילדנו מהי היררכיית הערכים שלנו.תרומה למדע לעומת תרומה לנזקקים. מה חשוב יותר בעיננו?
לב שמח – תורמים בלב שמח. תרומה חמוצת פנים מחמיצה את המסר. גם אם אין ביכולתנו לתרום סכום גדול כמו השכנים או החברים, הרי שהגודל היחסי של התרומה בתקציב המשפחתי הוא זה שקובע. התרומה איננה תחרות של מי יכול לתרום יותר.
מועדים קבועים – חשוב לתרום במועדים קבועים. תרומה בחגים מאפשרת לנו לשתף את הנזקק בשמחת החג. אולם, התרומה במועד קבוע לא חייבת לחול רק בחגים. כאשר סכום התרומה שבאפשרותנו לתת קטן, נוכל לצבור אותו. החינוך לחסד יתבטא בשיתוף הילד בצבירה של הכסף לצדקה. השמתו במטפה או צנצנת שתכולתה תועבר כל מספר חודשים לצדקה הופכת את המעשה למתמשך. ניתן אף לעשות זאת כמעשה יומיומי.
