חינוך פיננסי מגיל צעיר: 2 הרגלים חיוביים – חלק א'
חינוך פיננסי מתחיל מהבית. הוא מסתכם למעשה בשתי החלטות פשוטות: איך נכון להשיג כסף ואיך נכון להשתמש בו. בפוסט הזה ובפוסט הבא נתבונן רגע בשני הרגלים חיוביים המתייחסים לשימוש בכסף: חסד וחיסכון.
חיסכון הכסף נתפס כמכשיר להשגת מוצרים ושירותים. כסף נתפס כרכוש בשל העובדה שהוא מאפשר השגת מוצרים. היחס שיש לנו כלפי רכוש וצבירתו משתקף גם ביחס שלנו לגבי כסף. היות וכסף הוא זה שמאפשר את קניין הרכוש. לרכוש ערך הישרדותי. כאשר היננו בעלי רכוש תחושת הביטחון שלנו בעולם גדלה. אנו מסתמכים על כך שהוא ישמש אותנו לצרכים הישרדותיים בסיסיים ביותר: מזון ומקלט. משום כך יש מושקע מאמץ רב בצבירת רכוש. זוהי פעולה הגנתית או מניעתית שנועדה להבטיח ככל הניתן את ההישרדות. מכאן, שהערך המוחל על צבירת רכוש יוחל על כסף באותה המידה. צבירה של כסף תתפס גם כן כפעולה שנועדה להבטיח את ההישרדות. צבירה של כסף לשימוש אפשרי עתידי היא למעשה חיסכון. אלא שלחיסכון יש משמעות נוספת. כאשר נשאל את עצמנו מהו חיסכון, לרוב נקבל את התשובה: זה ההפך מלבזבז. חיסכון הוא גם הימנעות משימוש או צמצום ההוצאה. המשמעות הכפולה של חיסכון מסבירה מדוע עבור ילדים ומבוגרים החיסכון הוא חוויה הפוכה. ילדים מתקשים לקבל את החיסכון כפעולה חיובית. עבור המבוגר החיסכון מכיל בעיקר את הערך ההישרדותי. לכן המבוגר רואה בחיסכון פעולה חיובית. לעומת זאת, עבור הילד חיסכון הוא הימנעות משימוש. הוא תופס את החיסכון כהגבלה של השפע. במובן זה החיסכון מאיים על הילד משום שהוא מהווה עבורו הגבלה של היכולת שלו. הוא אינו יכול להשתמש בכסף או להנות מן השפע.
איך מחנכים לחיסכון? חינוך לחיסכון מגיל צעיר חייב להתייחס לתפיסה המאיימת של פעולת החיסכון על הילד. חשוב לזכור שזהו איום מרומז. ילדים לא יבטאו זאת במפורש. נוכל להסיק זאת בעיקר מתגובתם הנרגנת או בגיל צעיר מאוד מחוסר יכולתם לתפוס את העובדה שכרגע לא ניתן להשתמש בכסף. ההסבר המילולי לא יפחית את תחושת האיום. יכול להיות שהילד יבין את ההסבר הניתן לו במלואו ועדיין ירצה לעשות שימוש מיידי בכסף הנמצא ברשותו. אחד הפתרונות האפשריים הוא קופת חיסכון שקופה. קופת חיסכון שקופה מאפשרת לילד לראות את הכסף הנצבר. כאשר ילד מקבל דמי כיף נוכל ללמד אותו להפריש חלק מהם לקופת חיסכון שקופה ואת החלק הנותר ישמור בקופה נפרדת. כך מתרחשת הפרדה בפועל בין כסף שנחסך וכסף שעומד לשימוש. הילד רואה כי עדיין יש לו כסף העומד לשימושו בקופתו הרגילה. מאידך, הוא יכול לשים לב כי בקופת החיסכון הכסף נערם מפעם לפעם. צבירת הכסף הגדלה עדיין נמצאת ברשותו וחווית האיום קטנה יותר. בעיקר משום שלרשותו כסף זמין לשימוש לצד כסף הנשאר בבעלותו כחיסכון.
