המתבגר ואני באותו ראש
איך זה להיות הורה בערך לפני, או כבר בתוך גיל העמידה ולנסות לפענח את הראש של המתבגר שלך? מה מעניין אותו? איך הוא רואה את העולם?
היכולת המתפתחת שלו להבין סיטואציות חברתיות מורכבות, אוצר הידע ההולך וגדל והחשיפה לאירועים רבים כל כך במשך היממה הופכת את המתבגר ליצור חברתי מתוחכם. עבורנו ההורים זה מפליא לגלות עד כמה דקה האבחנה שלו לגבינו ולגבי נושאים שעל הפרק. כמעט בסתירה מוחלטת להתנהגות הלא מהוקצעת שלו; עדיין.
כאן אנחנו עומדים ותוהים איך הוא יכול להתמודד רגשית עם שפע המידע החברתי הזה. גם עבורנו השפע עדיין יכול לתעתע, להכביד.
לפעמים קורה שאנחנו מתבוננים בו מהצד ומתחילים לזהות משהו מעצמנו. זו יכולה להיות מניירה, או אולי ביטוי שאנחנו רגילים להגיד. זה יכול להיות מוזר עד כמה זה מפתיע אותנו לגלות שהוא מתעניין ומקשיב למוזיקה "שלנו".
מחקר חדש ששופך אור מעט אור על זה מראה שהדמיון אינו מקרי ואפילו נושא יתרונות. צוות חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה עקב במשך שבועיים אחרי תנודות מצב הרוח של מתבגרים ואחד מהוריהם. כל צמד- הורה ומתבגר מילאו יומן המתעד את מצבם הרגשי. החוקרים בחנו את מידת ההתאמה הרגשית של כל צמד ובמקביל ביקשו מהמתבגרים למלא שאלון המאפיין את המסוגלות הרגשית שלהם. לאחר מכן המתבגר וההורה עברו בדיקה מוחית מתוחכמת המאפשרת לזהות את התפקוד של הייחודי של 13 רשתות עצביות במוח של כל אחד מהם. הם ערכו מתאם המגלה את רמת הדמיון בפעילות המוחית בזמן מנוחה בין כל מתבגר להורה שלו.
החוקרים גילו כי ישנו קשר מעניין בין מתאם המוחות מתבגר-הורה לבין מידת ההתאמה במצב הרוח שתועד לאורך שבועיים אצל המתבגר וההורה. או במילים אחרות, הם מצאו שמתבגרים והוריה שעוברים שבוע רגשי דומה גם המוחות שלהם מתפקדים באופן דומה.
אך המחקר לא מסתיים בתגלית המפתיעה הזאת. מסתבר שהקשר בין המוחות לתיאום הרגשי עשוי להוביל למסוגלות רגשית גבוהה יותר אצל המתבגר. החוקרים אמנם, אינם מתחייבים לכך שמדובר בקשר ישיר, אך לנו נותר לקוות שאכן זה כך.
