מה זה פסיכולוגיה חינוכית בלי בולשיט?

אני חלק מן הפסיכולוגיה החינוכית רוב חיי המקצועיים. עשרים שנות עיסוק בפסיכולוגיה חינוכית אפשרו לי לגבש תובנות על מערכת החינוך והפסיכולוגיה החינוכית. בבלוג הזה אציג את התובנות שלי באופן פרובוקטיבי שאינו מחוייב לכללי הפוליטיקלי קורקט.

הפוליטיקלי קורקט היא פרקטיקה שפתית שזרעה הרס בכל מקום אליו היא חדרה. היא חותרת לטשטש את האבחנה בין טוב לרע. היא שותלת מושגים מלאכותיים שנחזים כמשקפים עובדות ואינן אלא כסות שפתית לאידיאולוגיה אימפריאליסטית של דעות. לכן היא הרסנית ביותר בשדה החינוך והפסיכולוגיה. באמצעות מושגים מומצאים היא נותנת חסות לתוקפנות מוסווית היטב השוללת כל עמדה מנוגדת.

האדם הוא יצור שברירי הנסמך על השותפות עם האחרים כדי לשרוד. הוא זקוק לחברה. קיומה של חברה הוא קבלה דה-פקטו של שיתוף בין בעלי דעות מנוגדות, לא רק בעלי דעות משותפות. אינטרס החיים משותף להם. הם יתאמצו לשכנע זה את זה בצדקתם על מנת שהחברה כולה תשרוד. מן הצד השני תרבות הפוליטיקלי קורקט מדגישה את הפגיעות של צד אחד בלבד ובשמה דורשת לקבל את דעתו בלבד. בכך היא מעמידה את טובתו מעל טובת החברה. זוהי תרבות שאיננה מעודדת שיח והפריה רעיונית. היא מטפחת קלגסי שפה הנעולים מגפי פרווה. בשבט לשונם הם יוקיעו את האחר על מנת לצבור כח שיעמיד אותם מעל החברה כולה. הם אינם משתמשים בטיעונים לוגיים כדי לתמוך בטענותיהם. הם עושים שימוש בשפה רגשית כדי לזכות ביתרון בדיון במקום להשתמש בה לתיאור רגשותיהם, ומשתמשים בתיאור רגשותיהם כטיעון לוגי.

הפרקטיקות הללו כשהן חודרות אל השיח הפסיכולוגי חינוכי מאיימות על ההתפתחות של ילדים וילדות. ילדים אינם לומדים לווסת את הרגשות, אם הרגשות שלהם הם ההצדקה להתנהגות שלהם. הם גם לא לומדים להשתמש באופן לוגי בשפה. ואולי הנורא מכל הוא העובדה שהם אינם לומדים לעשות שימוש שיתופי בשפה. לא לומדים לכונן חברה ולשמור עליה. במקום זה הם לומדים שהם ורגשותיהם חשובים יותר מהחברה. שויתור הוא הפסד. שפגיעות היא כח. שכישלון הוא מוחלט. ושלדבר אין ערך אם אינך זה שמחליט וקובע.

בבלוג הזה אין trigger alert. אם זה לא נעים לך לאוזן או לעיניים, אפשר להפסיק לקרוא. אך זאת גם איננה הזמנה לגידופים ונאצות. ותרו על הפוליטיקלי קורקט והציגו את טענותיכם בהיגיון. בטאו את רגשותיכם כשיתוף ולא כטענה או תביעה. כך יש סיכוי גבוה יותר שיתפתח דיון ואולי יהיה דבר או שניים שנסכים עליו.